‏הצגת רשומות עם תוויות שלום. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שלום. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 14 באוקטובר 2009

האופטימיות של נתניהו

ישיבת סיעת הליכוד שלשום אמר ראש הממשלה כי הוא אופטימי יותר מרוב הפרשנים לגבי הסיכויים לקדם את תהליך השלום בין ישראל לבין הפלשתינים. נותר רק לתהות מה כוונתו של ראש הממשלה בביטוי 'אופטימי'? האם האופטימיות פירושה שנתניהו סבור שתהליך השלום יתחיל להתקדם, או שמא פירושה דווקא ההיפך: שהתהליך, שממילא אינו יכול להביא כל תועלת, יתמסמס בדרך מהירה ויעילה.

התמיהה הצינית הזו נשענת על העובדה הבעייתית מאד, שראש הממשלה דוגל במדיניות שאינה מאמינה לעצמה. במקום להציב אלטרנטיבה משמעותית ובעלת מעוף לנוסחה הכושלת של 'שתי מדינות לשני עמים', העדיף ראש ממשלת ישראל לדשדש במדיניות 'מזעור נזקים', המאמצת דה-יורה את הנוסחה הכושלת שהפכה כמעט לסיסמה של אובמה, אך בפועל מעמידה תנאים צודקים ונכונים - הסותרים מיניה וביה את הרציונל של התהליך כולו.

ההכרה במדינת ישראל כמדינת העם היהודי, כמו כל הכרה בצדקת הציונות, סותרת למעשה את ההגיון שמאחורי נוסחת 'שתי המדינות'. הנראטיב הפלשתיני, זה הרואה בערבים שחיו כאן עם לעצמו, לא נולד אלא בשנות השישים, כחלק ממסע לשלילת הציונות. הרי אם הציונות אינה פשע, אזי הפלשתינים אינם אלא ערבים שחלקם נאלץ לברוח מישראל עם הקמתה ב-1948, בעיה הומניטארית פעוטה אותה ניתן היה לפתור לפני עשרות שנים, וניתן גם עכשיו - במיוחד לאור העובדה שקיימות עשרות מדינות ערביות.

הקמתה של מדינה פלשתינית אינה אפשרית. אין בה הגיון גיאופוליטי, צבאי או כלכלי. זוהי נוסחה כושלת, שהעולם ממשיך להחזיק בה רק מכח השילוב בין עוצמת התעמולה הפלשתינית מחד והעדרו של פתרון אחר על סדר היום מאידך. מוטב היה אם ראש הממשלה, במקום לשדר אופטימיות עמומה לגבי תהליך שהוא עצמו אינו מאמין בו, היה מעז לצאת מהקופסה ולאמץ חזון מדיני של ממש - כזה המציע שלום במובן הפשוט ביותר: שגשוג, בטחון וזכויות לכל, בלי לשלם שום מס שפתיים לנראטיב הלאומי הפלשתיני, שתרומתו להיסטוריה של העשורים האחרונים אינה אלא דם ותסכול

- יואב שורק

יום חמישי, 1 באוקטובר 2009

שנה חדשה, כיוון חדש

העסקה המגוחכת האחרונה בין ישראל לחמאס בנושא גלעד שליט, מציגה שוב את החמאס באור הבלתי מחמיא האופייני לה. אולי אם נבין את מהותו של החמאס ואת הסכנה העצומה בהשתלטותו על רצועת עזה, יהיה ברור יותר לכולם כי עלינו לפעול במהירות האפשרית ליצירת מגעים דרך צד שלישי.

גם השבוע, כמו בכל שבוע אחר מאז סיום מבצע "עופרת יצוקה", נורו מעזה רקטות ופצצות מרגמה. "מרכז המידע למודיעין ולטרור" מדווח כי מאז תחילת חודש אוגוסט 2009 ניתן להבחין בעליה בהיקף מקרי הטרור היוצאים מרצועת עזה. לטענתם ההיקף עדיין מצומצם כיוון שבשלב זה החמאס נמנע מירי רקטות לכיוון הנגב המערבי, אך גם זה עדיין בגדר אפשרות.

עלינו לזכור כי החמאס הינו ארגון המסוכן מאוד לישראל בפרט ולעולם בכלל. בחודש ספטמבר האחרון העניק יו"ר הלשכה המדינית של חמאס ראיון לעיתון הבריטי NEW STATESMAN שבו הוא אמנם התחמק מהבהרת האידיאולוגיה הקיצונית של החמאס, אך תקף בדברי תעמולה קשים את מדינת ישראל. בראיונות מסוג אלו, הניתנים לתקשורת המערבית, נוטים המרואיינים להסתיר את אידיאולוגית החמאס הקוראת לחיסולה של מדינת ישראל ודוגלת בטרור כאמצעי המרכזי בדרך אל המטרה. לאזניים פלסטיניות המטרות הללו נשמעות באופן מוצהר, ובראיון שהעניק בכיר חמאס אימן טה לסוכנות מען הפלסטינית, ציין טה כי ארה"ב חייבת לעזור לפלסטינים לחזור תחילה לגבולות 67' ולאחר מכן לגבולות 48'.

עיקרי אמנת החמאס מציגים סעיפים אשר לא ניתן לפרש אותם לכל צד אחר: הצגת הסכסוך עם ישראל הינו סכסוך דתי, פלסטין כולה הינה אדמת אסלאמית ואין לאף אחד זכות לוותר עליה, הג'יהאד הינו חובה אישית של כל מוסלמי ועוד. כמעט ואין צורך להרחיב ולפרט עד כמה החמאס מהווה סיכון קיומי בעצם היותו כרשות שלטונית נבחרת (!!!!) בגבול מדינת ישראל. בחירתו בעזה מהווה נבואה למה שעתיד להתרחש ביהודה ושומרון, עם איתותים לכך כבר עכשיו במלחמות בלתי פוסקות בין שתי הרשויות ונהירת מאמינים רבים לתנועה האסלאמית הקיצונית.

המסקנה הישירה הנובעת מכך – אין לנו למה להמתין. ניסיונות חוזרים ונשנים למשא ומתן וכן לוויתורים בלתי פוסקים, לא הביאו לשיפור המצב, אלא לעלייתו של החמאס בעזה. הציפייה כי דברים ישתנו וכי ייפתח פתח להסכם ישיר, הינה ציפיית סרק העולה לנו במחיר כבד של פיגועים רבים וחשש מתמיד ממלחמה. הגיע הזמן לפנות לגורם שלישי ואפילו לרביעי, שייקחו אחריות לכינונו של הסכם אמיתי באזורינו. שיתוף פעולה עם ירדן, המשכנת כבר אלפי פליטים, ייתן מענה אמיתי ומהיר בהרבה מאשר ארבעים שנה של שיחות סרק. ארה"ב המנסה (ואף מתייאשת) לפתור את 'הסכסוך' יכולה במקום זאת להפעיל לחצים על ירדן שייקחו אחריות על אותם אזרחים שהיו שלהם ובנוסף לכך יסייעו לפתרון מחנות הפליטים האינסופיים. ירדן בתור מדינה חילונית, הינה בעלת אינטרס גבוה לשיתוף פעולה פורה בנושא, שכן גם הם מאויימים מכיוונו של חמאס. אל לנו לחשוב כי משיכה נוספת של שיחות ופיסגות תביא לשקט באיזור, אלא להיפך. חמאס הולך ומתחזק ואיתו הפעילים שמחכים לתקוע יתד ביהודה ושומרון ולנשל את הרשות הפלסטינית מכוחה. שיתוף הפעולה הבלתי-יוצלח עם הרש"פ ייראה כדבש וחלב לעומת עימות ישיר ומתגונן עם החמאס.

'סוכת השלום' שאנו עומדים בפתחה, מזכירה לנו כי גם אנו, כמו כל אחד אחר, שואפים לכינון שלום ושקט איזורי. לשם כך עלינו לשנות כיוון לחלוטין. לעזוב את השנה האחרונה עם הפרדיגמות של עשרות השנים האחרונות ולהתחיל בשנה חדשה עם כיוון חדש ושונה. ויהי רצון שיפה ושונה תהא השנה הזאת.


-מוריה