יום רביעי, 3 במרץ 2010
מערוץ שבע: היוזמה ישראלית - לסגור מחנות הפליטים בבירה
על פי פסיקת השופט, לא ניתן לחייב לעד את בעלי הקרקע ואת העירייה לקיים את המחנות, ומעת שהוצעו לפליטים פתרונות ראויים הם אינם יכולים לעשות שימוש במעמד הפליטות על מנת לזכות לסיוע אינסופי. ידוע כי פליטים שאולצו לוותר על מעמד הפליט הנוח בנו לעצמם חיים טובים יותר בתוך זמן קצר, בוודאי כאשר השיקום נעשה בליווי נציבות האו"ם ונהנה מתמיכתם של ארגוני סעד מקומיים.
"ההתייחסות של נציבות האו"ם לפליטים היא הדרך הנכונה להתייחס לפליטים", מזכיר יואב שורק, מנהל 'היוזמה הישראלית', "והיא אופיינית לארגון שמטרתו שיקום פליטים, ארגון שפועל למען מטרה הומניטארית ולא משרת אג'נדה פוליטית. זאת, בניגוד לאונר"א, שכל מטרתו לשמר את הפליטים במצבם ולהשאיר את הפלשתינים במחנות עד לחיסולה של מדינת ישראל".
'היוזמה הישראלית' פונה ליו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, ולראש עיריית ירושלים, מר ניר ברקת, לפעול למען סגירתם של מחנות הפליטים הפלשתיניים הקיימים עד היום בפאתי הבירה ותחת שיפוטה. "ריבלין דיבר לאחרונה על כך שזו חרפה שיש מחנות פליטים בירושלים", אומר השר לשעבר בני אלון, יו"ר היוזמה הישראלית, "והוא כמובן צודק. צריך לתרגם את זה למעשים."
"התועלת שתצמח לעיר ירושלים ולפליטים הפלשתיניים מסיום הסאגה בת שישים השנה הזאת תהיה עצומה", משוכנעים במטה היוזמה, "וחשוב לא פחות: יוצב כאן מודל שיזכיר לעולם שבעיית הפליטים היא בעיה הומניטארית שניתן לפתור אותה, ואין צורך להמתין לפתרון המדיני שככל הנראה לא יגיע בעתיד הנראה לעין".
(מקור: http://www.inn.co.il/News/News.aspx/201269)
יום רביעי, 14 באוקטובר 2009
הפליטים בישראל: מדוע את כל העולם זה מעניין ואותנו לא?
ומה אצלנו?
נושא אחד שנידון בהרחבה בעדכונים האחרונים הינו נושא הפליטים. ככל שאנו מתעמקים בנושא זה, אנו מגלים עד כמה הוא מהותי ועד כמה אנו רחוקים מלהקיף אותו במימדים הראויים לו. חפירות באתר של אונר"א וכן בנושא בכלל, מעלות סימן שאלה ענק על נחיצותה של אונר"א, או יותר נכון, סימן קריאה על היותה מיותרת ומבזבזת כספים רבים מאוד לשווא.
נדמה כי בכל העולם עסוקים בנושא זה. אנו לא הראשונים ולא היחידים שמעוררים את הענק מתרדמתו. רק השבוע פורסמו בשני מקומות בארה"ב שני מאמרים חשובים מאוד אודות אונר"א.
המאמר הראשון פורסם ב – Middle East Forum, מכון מחקר עצמאי אמריקאי, הפועל למען קידום האינטרסים של ארה"ב במזרח התיכון. המאמר כולו עסק בתפקידה התמוה של אונר"א וטען כי היא עושה הרבה יותר נזק מתועלת. לטענתם, רוב הפליטים המקוריים של שנת 1948 כבר מזמן מצאו את מקומם בארה"ב, אירופה ומדינות ערביות שכנות, ואת מקומם במחנות הפליטים תפסו ערביים מקומיים שהיו מעוניינים בשירותי הרווחה של אונר"א. הנזק האמור, מתבטא בהחלשת כוחה של הרשות הפלסטינית מול אונר"א, מה שסייע לעליית כוחו של החמאס בעזה, ואף ביהודה ושומרון. המאמר מסכם בכך שגם אם העולם מעוניין לסייע כלכלית לפלסטינים, הרי שאונר"א זהו הערוץ הרע ביותר שאפר לבחור לסייע דרכו.
מאמר שני התפרסם אמש בעיתון החמישי בגודלו בארה"ב, ה- Daily News היוצא לאור בניו יורק. המאמר תוקף בחריפות את מדינות ערב, המסייעות לשימור מצבם של הפליטים כחסרי זכויות וחסרי תנאים אנושיים בסיסיים. לטענתם, הממשלות הערביות משתמשות בפלסטינים כקלף מיקוח נגד ישראל, במקום לקחת יוזמה ולדאוג להם לפיתרון. מצב זה גורם ליחס משפיל לפלסטינאים בכל העולם הערבי, ובמקביל להתפתחות של תאי טרור בקרב הפליטים ואף להיווצרותם של תאי אל-קעיאדה בתוך המחנות.
שתי כתבות אלו הינן אך דוגמא למתרחש בעולם. מדוע בעיית הפליטים הפלסטינים החיים כמעט בתוכנו, מטרידה את העיתונים האמריקאיים יותר מאשר את העיתונות המקומית שלנו? נדמה כי כל צד של המפה מטיל את האשמה על הצד השני. מבחינת השמאל –הרי ברגע שיוותרו על שטחי יהודה ושומרון תיפתר בעיית הפליטים מאליה, ומבחינת הימין – הפליטים אינם מעניינים, ואין זה מתפקידנו לדאוג להם. לא זה ולא זה יביא לשיקומם של מאות אלפי פליטים ולהסרת חרב חדה מצווארה של מדינת ישראל.
הפליטים הפלסטיניים מהווים איום ממשי מסיבות טכניות – הם רבים, הם נוטים יותר לטרור והם גורמים למדינות העולם לרחם עליהם ולצאת כנגד ישראל. אך מעבר לכך, הפליטים מהווים איום קיומי מבחינה מהותית! הסיבה להישארותם של הפלסטינים במצב רעוע זה, היא אותה הסיבה שבגללה מדינת ישראל צריכה לפעול בכל כוחה לשיקומם. עצם קיומם של מחנות פליטים זמניים בישראל, מערער את הלגיטימיות של מדינת ישראל כמדינה. האמירה בזמניות זו היא אמירה קשה שמטילה ספק בקיומה של המדינה ומצפה כל יום וכל שעה להשמדתה של מדינת ישראל וחזרה לבתים המקוריים בחיפה, ת"א, רמלה ועוד. מדינה הבטוחה בזכותה וביציבותה אינה יכולה להרשות לעצמה ערעור מתמיד שכזה.
אנו חייבים לחדול מעצימת העיניים ומהתחמקות מנושא זה, ולפעול בכל כוחנו כנגד מטרה של אונר"א – לשמר את פליטותם של אותם נפגעי 48'. לא ייתכן שבכל העולם יבחינו עד כמה מצב זה מגוחך ופוגעני, ורק כאן יתעלמו ויחכו שהנושא ייפתר מאליו על ידי הסכם שלום זה או אחר.
כולי תקווה שאווירת ההתחדשות של אחרי החגים תפעם גם במנהיגנו שישימו קץ למצב אבסורדי בן שישים שנה.
מוריה תעסן (מיכאלי)